מעשה רקח על הלכות יבום וחליצה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ד · הלכה יד
רקקה בלבד וכו'. הק' ה"ה ז"ל דמשמע מדברי רבינו דרקיקה פוסלת מ"הת וכו' ואלו בגמרא משמע בהדייא דרקיקה אינה פוסלת אלא מדרבנן וכו' ועוד ק' דאיך הביא דרשת ר"א והניח ר"עק וכו' ע"כ. ואין ספק שהיא קושיא עצמית וגם בפי' המשנה פסק להדיא כר"עק אכן נראה לומר דאם איתא תקשה תו לדברי רבינו מיניה וביה שכאן משמע שהרקיקה מעכבת שהרי השוה אותה לחליצה שיש בה מעשה ואלו לעיל דין י"ב פסק דאם חלצה ולא רקקה חליצתה כשרה ומכח זה נראה לומר דלא נחית רבינו אלא לחלק בין חליצה ורקיקה לקריאה ומפי עצמו ז"ל הביא דרשת הפסוק דככה יעשה שמורה על העשיה לאפוקי הקריאה שאינה מעכבת ואינה מועלת אבל לא בא לפסוק דהרקיקה לבדה שמה מעשה דודאי מעשה גמור אינה אלא החליצה ותדע שלא כתב ז"ל שהחליצה או הרקיקה וכו' דאז הוה משמע להדיא שהרקיקה לבדה הויא מעשה אלא כתב שהמעשה שהוא החליצה והרקיקה כלו' אע"פי שאינו מעשה גמור כמו החליצה מ"מ הוא מועיל יותר מהקריאה ולעולם דלא נחית לפסוק כר"א וגם לא לומ' דרקיקה פוסלת מ"הת דפשיטא דהאי כדיניה והאי כדיניה וילמוד סתום מן המפורש: