מעשה רקח על הלכות יבום וחליצה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ג · הלכה ט
היה לזו בנים ולזו אין בנים. במשנה ובגמ' תנא לזו עדים ובנים ולזו לא עדים ולא בנים שתיהן מותרות ורבינו השמיטו וכתב ה"ה ז"ל שלא הוצרך רבינו להזכירו שפשוט הוא אכן ק"ק דא"כ למה הזכירוהו בגמ' מהתוספתא ואפשר דהתוספתא לא קתני כל הנך חלוקות אמנם רבינו שהעתיק כולן לא הוצרך להזכיר זו דממילא נפקא גם הטור והגב"י לא הזכירוה ע"ש:
היה להם יבם אחר וכו'. לשון המשנה נתייבמו ומתו היבמין פירש רש"י דארישא קאי שאין להם לא עדים ולא בנים ורבינו העתיק לשון המשנה דודאי אין לטעות דכיון דלאחת יש לה בנים הו"ל פוגע באשת אח ולא יתכן בעולם: