אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות יבום וחליצה· רבי מסעוד חי רקח

פרק ב · הלכה יז

הלכה טז

יבמה שלא היה לה על בעלה כתובה וכו'. כתב ה"ה בשם הרמב"ן והרשב"א דבשכנסה והיו נישואין הראשונים בעבירה אע"פי שכנסה היבם אין לה כתובה ואם בא לשהות עמה הא קי"ל שאסור לאדם שישהא עם אשתו בלא כתובה וכו' ולשון רבינו צ"ע עכ"ל וכ"פ הרל"מ ז"ל ג"כ ע"ע. ולעד"ן אף שלא נתבאר בדברי רבינו כאן הרי מבואר יוצא ממ"ש פ' כ"ב מה"א דין י"ד וז"ל יבמה שלא היתה לה כתובה או שמחלה כתובתה זכו בנכסי אחיו ומוכר ונותן כחפצו וכשיכנוס את יבמתו יכתוב לה כתובה מאה ויהיו כל נכסיו אחראין לכתובתה כשאר כל הנשים שיש להן כתובה ע"כ ובפ"י דין יו"ד כתב הכונס את האשה ולא כתב לה כתובה או שכתב ואבדה כתובתה או שמחלה או שמכרה חוזר וכותב לה עיקר כתובה אם רצה לקיימה לפי שאסור לו לאדם לשהות עם אשתו אפילו שעה אחת בלא כתובה וכו' שלא תקנו כתובה אלא כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה וכו' ע"כ ובפי"ו דין יו"ד כתב ועוד תקנו חכמים שיהיו כל נכסי הבעל אחראין וערבאין לכתובה וכו' ותקנה זו כדי שלא תהא כתובה קלה בעיניו ע"כ אמור מעתה דכיון דיבמה אחר ביאה ראשונה הרי היא ככל הנשים דהא אין עיקר המצוה אלא בביאה ראשונה וכמ"ש ז"ל גבי ממזר ופצוע דכא וכו' גזרו ביאה ראשונה אטו ביאה שנייה מעתה מה לי אם לא היה לה כתובה מן הראשון מפני שנשאה באיסור הרי עתה עם יבמה אחר ביאה ראשונה הרי היא ככל הנשים ואם בא לגרשה בגט יכול לגרשה ולהחזירה אם ירצה כמ"ש רבינו פרק א' דין ט"ו וכיון שהיא ככל הנשים פשיטא ודאי דכתובה ג"כ יש לה דהא כל הטעמים הנ"ל שייכי בה ומ"ש רבינו כאן ואין לה עליו כתובה היינו כלפי מצות היבום לחוד וכדברי הרמב"ן והרשב"א ז"ל ודו"ק כן נלע"ד נכון:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות יבום וחליצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה