מעשה רקח על הלכות יבום וחליצה· רבי מסעוד חי רקח
פרק א · הלכה א
מצות עשה וכו'. פ"ב דיבמות דף י"ז ומה שאין מברכין על מצוה זו כתב הרשב"א סי' י"ח והובאה ג"כ בשו"ת הרמב"ן סי' קפ"ט מפני שעיקרה אינה מצווה שהעיקר משום פ"ור ע"כ. ובתשו' הרשב"א הוסיף והיא אינה מצווה על פו"ר ע"כ ולא זכיתי להבין זה חדא דמה לי אם היא מצווה או לא הלא המצוה תלויה בו ולא בה דהיא בע"כ משועבדת לו ועוד דמשמע דאם היא היתה מצווה על פו"ר היה ראוי לברך וזה אינו שהרי לא מצינו שתקנו חז"ל שום ברכה על קיום מצות פו"ר גם בשו"ת תומת ישרים הביאו הרב כנה"ג א"ה סי' קנ"ו כתב דהטעם שאין מברכין ע"מ יבום וכו' הוא מפני שתלוי בדעת אחרים ע"כ וגם זה לא זכיתי להבינו שאיך נאמר שתלוי בדעת אחרים כיון שבע"כ היא משועבדת לו דאשה הקנו לו מן השמים לכ"נ יותר כדברי תשו' הרמב"ן ז"ל. ומ"ש וכתובתה ע"נ בעלה שמת עיין פכ"ב דהלכות אישות דין י"א וכו':