מעשה רקח על הלכות טומאת צרעת· רבי מסעוד חי רקח
פרק יב · הלכה א
צרעת בגדים וכו'. המל"מ ז"ל חקר חקירת חכם וז"ל אך לא נתבאר אם לאחר החלט שנשרף אם אפרו אסור דומיא דבית דאפשר דדוקא התם משום דגמרינן נתיצה נתיצה מע"ז ואיכא ג"ש כדאיתא בירושלמי בפ"ג אבל הכא לא עכ"ל. אך לא זכיתי להבין עומק דבריו שהרי רבינו לקמן רפט"ז כתב דאם שרף אבני הבית ועשה מהם סיד ה"ז אסור בהנאה שנאמר צרעת ממארת תן בו מארה ואל תהנה בו ע"כ וידוע דגם בנגעי בגדים כתיב צרעת ממארת וכמ"ש מרן ז"ל שם שדינן כדין הבתים גם בסוף פי"ג הזכיר רבינו ההיקש דכל הנגעים א"כ מילתא דפשיטא היא דגם אפרן של בגדים אסור גם במוחלט דהא צרעת ממארת נאמר גם במוחלט כמ"ש רבינו שם ודין ב' גם בירושלמי פ"ג דע"ז אמרו אי מה מת מטמא משהכניס ראשי אצבעותיו יכול אף ע"ז משהכניס ראשי אצבעותיו נתיצה נתיצה גמר מבית המנוגע מה בית המנוגע משיכניס ראשו ורובו אף ע"ז משיכניס ראשו ורובו ע"כ והרואה יראה דאין זה ענין לדברי הרב ז"ל ואיך שיהיה כיון שראינו לרבינו דיליף לה מצרעת ממארת ומעתה איפשטא בעיין ומ"ש בספרי רבינו
ומכבסו כולו בדפוס מגדל עוז כולו נמחק: