אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות טומאת צרעת· רבי מסעוד חי רקח

פרק ז

פרק ו

הלכה ב

הקצירו שתיהם או אחת מהם. בדפוס מגדל עוז נמחקו אלו התיבות וכבר מרן ז"ל הגיהו. ומ"ש בספרי רבינו

או שחלקו בדפוס מג"ע או שחלקן:

הלכה ד

אף ראשי איברים וכו' שבתוך הבהרת. כבר נתבאר שכל מקום ששנינו בהרת יש בכללה שאת וספחת שהם ד' מראות שהזכיר רבינו רפ"א ושיעור עדשה כדי צמיחת ד' שערות כמ"ש רבינו ריש פרק ג':

הלכה ה

כל טמא וכו' אפילו מאה פעמים. הכי דרשינן לה בתורת כהנים מיתורא דקרא ישוב כי ישוב או כי ישוב וכ"כ הר"ש ז"ל והמבי"ט ז"ל כתב מיתורא דאו דהו"ל לומר כי ישוב וכו':

הלכה ו

כל הראוי וכו'. דברי רבינו קשים מצד לשון המשנה וכבר עמד עליהם מרן ז"ל וכתב שכך היתה גירסתו. ומ"ש רבינו

אפילו היה אחת בשפתו העליונה וכו' נראה דבראש שפתו העליונה והתחתונה קאמר (וכמ"ש בריש פי"ב דפרה אדומה לענין הזאה) דנמצא כשסוגר פיו נראין מחוברין דאי באודם השפתים הרי כבר כתב ברפ"ו דאודם השפתים נידון כבית הסתרים:

הלכה ז

יש מראה נגעו לכהן ונשכר מפני שהקדים להראותו ולא נתאחר וכו'. פשט הלשון משמע דבא להשמיענו על הזריזות שיש לו להקדים ולא להתאחר וזה אינו חדא דיש מראה ומפסיד יוכיח ועוד דמהיכן ידע חידוש שיוולד לו עד שתועיל לו הזריזות גם התוס' יו"ט ז"ל נתקשה בלשון זה אף שדבריו באו בקיצור עיין עליו:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות טומאת צרעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה