מעשה רקח על הלכות טומאת מת· רבי מסעוד חי רקח
פרק יז · הלכה א
ודבר ברור הוא שאינו מביא אלא מדבריהם. מרן ז"ל הביא דברי רבינו שבפירוש המשנה והרבה יש לתמוה עליו שהרי שם כתב רבינו להדיא ואלו השיעורין כולן הלכה למשה מסיני ע"כ ואיך לא נרגש מזה שהוא היפך מ"ש כאן ואין לומר דעל שיעור הי"ג טפחים קאמר דהוי הלכה למשה מסיני אבל עיקר הטומאה היא מדבריהם דזה אין לו שחר כלל גם אין לומר דמ"ש כאן מדבריהם היינו מפני שאינו מפורש בתורה אף שהוא הלל"מ שהרי מרן גופיה הביא עלה ממ"ש פרק מי שמתו דבר תורה אהל טפח חוצץ פחות מטפח אינו חוצץ דמשמע דאינו ד"ת כלל ומדבריהם שכתב רבינו הוא כפשוטו ומצאתי להמבי"ט בקרית ספר שכתב דאפשר דכוונתו דהוי הלכה פסוקה כהלכה למ"מ ע"כ וזה ג"כ אינו דהרי כללו בכל השיעורין וצל"ע:
וכן זיז שע"ג הפתח וכו'. משמע דזיז היוצא מפתח הבית שהזכיר לעיל היינו מן הצד וכאן ע"ג הפתח וכן משמע מפשטא דמתני' דקתני הכא שע"ג הפתח אמנם הר"ש והרע"ב ז"ל כתבו דהכא בנסתם הפתח קאמר ומטו לה ממשמעות התוספתא עיי"ש: