מעשה רקח על הלכות טומאת מת· רבי מסעוד חי רקח
פרק טו · הלכה ב
ומטלניות שאין בהם שלש על שלש שהיו מטונפים וקשין. דברי רבינו אינם מכוונים לדברי הגמרא שהרי בפרק לא יחפור (בבא בתרא דף כ') הקשה מטלניות חזי לקריעה דלבושא ומתרץ בסמיכתא ופריך חזי לאומנא בריסקא אי בריסקא שאין ג' על ג' שאין בה ד' על ד' מיבעי ליה כעין ריסקא ע"כ ופי' רש"י בריסקא שהוא מסרט ע"כ ומעתה מהיכן למד רבינו שהיו מטונפין וקשין דאי מפרש בריסקא דר"ל מטונפין א"א דאל"כ מאי פריך ד' מיבעי ליה דלא מצינו חילוק זה במטניף וצ"ל דס"ל דכי מתרץ כעין ריסקא הכוונה היא דהם מטונפין דאל"כ הוה בעי ד' והכרח זה הביאו לרבינו לפרש כן דהרי לא מצינו חילוק בכעין ריסקא אך מאי דנקט קשין ולא נקט עבים הוא מגומגם:
והעוף טמא ששכן בחלון. בגמרא שם אוקמוה בקשור ואפשר דרבינו לא חש לבארו מפני שכבר ביארו בדין בהמה טמאה דסמיך ליה אף דלעיל פי"ג הל' ג' כתב עוף ששכן סתם ועיין מה שכתבתי שם: