מעשה רקח על הלכות טומאת מת· רבי מסעוד חי רקח
פרק ז · הלכה ז
טומאה שהיא רצוצה בכותל וכו'. הראב"ד ז"ל השיג על רבינו לפי הבנתו בפירוש המשנה ומרן ז"ל הליץ דרבינו מפרשה דקאי אנפש אטומה וכו' ומוכרח הוא אכן קשה דכאן טמא הסוכה מפני שהיא סמוכה לכותל וברפכ"ה כתב דעמוד שהטומאה רצוצה תחתיו אם היה פרח יוצא מעמוד זה וכלים תחתיו הכלים טהורים שאינו מטמא אלא כנגד הטומאה ע"כ אם לא שנאמר דשאני הכא דהסוכה הויא אהל גמור דהיינו שעשויה לאהל ודייקי דברי רבינו קצת שכתב שהרי וכו' אבל משנעשה עליהן אהל וכו' ולכך הכלים שתחתיה טמאים מחמתה משא"כ הפרח דאף אם יש בו שיעור אהל מ"מ אינו עשוי לשם אהל דאינו אלא לנוי או להחזיק העמוד והתוס' יו"ט ז"ל משם הרב וולף וורמייזא ז"ל הקשה כן אמתני' והניחה בצ"ע והנראה לענ"ד כתבתי: