אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות טומאת מת· רבי מסעוד חי רקח

פרק ה · הלכה ג

הלכה ב

כלים שנטמאו במת בין במגע בין באהל וכו'. בשו"ת רדב"ז שנדפס מחדש ח"ב סי' רכ"ג נשאל דלפי מ"ש רבינו חרב הרי הוא כחלל מעתה הו"ל לטמאתו אפילו במשא גם בסוף הפרק כתב שאין הכלים הנוגעים במת מטמאים במשא ובאהל ואמאי בשלמא אהל הא יהיב טעמא אדם כי ימות באהל וכו' והשיב ז"ל דטומאת משא לא כתיבה במת כלל אלא דילפינן לה מנבילה ואמרינן דיו לבא מן הדין וכו' ומה נבלה במשא ולא הנוגע בה אף מת הוא עצמו מטמא במשא ולא הנוגע בו וכו' ע"כ ולענ"ד עדיין הוא מגומגם דרבינו נרגש בדבר זה בפ"א והוסיף כדרך ששתק מהבת וכו' שזה הוא המוסיף הכח להק"ו דנבלה וכיון שכן למה לא נאמר כן גם בכלים דחרב הרי הוא כחלל והנראה משום דקרא כתיב כל הורג נפש וכל נוגע בחלל הרי שדמה הורג נפש דהיינו החרב להנוגע בחלל שכתוב בתורה להדיא וה"ה אהל שנתפרש בתורה כמו נוגע משא"כ משא שלא נתפרש בתורה לא משוינן לחרב דלא משוינן אלא למאי דאיתקש דהיינו למה שמפורש בתורה וזה מדוקדק בדברי רבינו שכתב

מפי השמועה למדו וכו' הרי הוא אומר כל הורג נפש וכל נוגע בחלל משמע קצת דמזה הוא דהוציא עיקר הדין:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות טומאת מת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה