אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות טומאת מת· רבי מסעוד חי רקח

פרק ג · הלכה יא

הלכה ח

גזרה שלא להרגיל בני אדם וכו'. קשה טובא דבגמרא [קאמר] עולא גזרה שמא יעשה אדם עורות אביו ואמו שטיחין וכתבו התוס' ואע"ג דמת אסור בהנאה ובכל אדם אסור לעשות מעורו שטיחין מ"מ לא הוו גזרי רבנן משום הך חששא שיהא טמא אלא משום אביו ואמו דחמיר טובא וכו' ע"כ משמע דעיקר הגזרה משום אביו ואמו כפשט דברי עולא דאילו לא הוה חששא זו לא הוו גזרי רבנן וכיון שכן איך כתב רבינו לעבד עורות האדם וכו' ולא נקט עיקר הגזירה וי"ל דרבינו אינו מפרש כפי' התוס' אלא ס"ל דעור אינו בכלל בשר ליאסר בהנאה וכמ"ש התוס' עצמם בנדה דף כ"ה בתירוץ שני עיי"ש ומכח שהוקשה לו דמאי איריא אביו תיפו"ל לכל אדם דהא העור מותר בהנאה אלא ודאי דאביו ואמו לאו דוקא והכי משמע מדיוק לשונו ז"ל שכתב שלא להרגיל האדם וכו' ואי ס"ל דהעור אסור בהנאה מהיכא תיתי שיורגלו בו בני אדם ולשון זה מורגל בדברי חז"ל כדאשכחן בשלהי ידים דעצמות אדם טמאים שמא יעשה אדם מעצמות אביו ואמו תרוודות והתם נמי לאו דוקא קאמר:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות טומאת מת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה