אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות טומאת מת· רבי מסעוד חי רקח

פרק ג · הלכה א

פרק ג

המת אפילו נפל וכו'. הלשון מגומגם מצד המנין שהוא מונה י"ב דמשמע דמונה מת לחוד ונפל לחוד ובנזיר דף נ' פריך תלמודא אם כזית מן המת מטמא על מת שלם לא כ"ש ומתרץ לא צריכא [אלא] לנפל וכו' משמע דהך מת דקתני מתני' היינו נפל ואיך רבינו מני להו בתרתי תקשי עליה קושיית הש"ס גם במתני' דפ"ב דאהלות לא תני אלא מת ולא תני נפל משום דנכלל במת אבל לרבינו קשה. ובס' לחם יהודה ז"ל תירץ דקושית הש"ס לא קיימא אלא אמתני' דנזיר וכבר ביארו פ"ז דנזירות אבל בההיא דאהלות זו ואצ"ל זו קתני עיי"ש והוא דוחק, גם חלוקות אלו ששנה רבינו אינן מכוונין לאותם ששנה רבי במשנה וי"ל:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות טומאת מת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה