אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות טומאת אוכלין· רבי מסעוד חי רקח

פרק טז · הלכה ט

הלכה ח

כשם שמותר וכו'. כתב מרן ז"ל דמ"ש רבינו

ויש לו לטמא את החולין המתוקנין וכו' צ"ע דבפ"ק דנדה דף ו' אמרינן איפכא עיי"ש. ואני שמעתי ולא אבין דמאי מקשה משם הלא התם אמרו תנן התם נולד לה ספק טומאה עד שלא גלגלה תעשה בטומאה משגלגלה תעשה בטהרה עד שלא גלגלה תעשה בטומאה חולין נינהו ומותר לגרום טומאה לחולין שבארץ ישראל משגלגלה תעשה בטהרה חולין הטבולין לחלה כחלה דמו ואסור לגרום טומאה לחלה וכו' ע"כ ואיך מוכח מכאן דאף אם הם מתוקנים אסור לטמאם אי משום דלא התירו אלא בנולד בה ספק טומאה דמשמע דאם היא טהורה לגמרי אסור קשה תרתי חדא דהכא אף שעדיין לא באה לידי חיוב חלה מ"מ חולין מתוקנין לא מקרו ואי משום דדוקא בספק טומאה הוא דהתירו לטמאם אבל בלי ספק אסור מלבד מה שכתבנו אכתי לא מכרעא דדילמא נקט ספק לרבותא דסיפא דתעשה בטהרה אף שהיא בספק טמאה ותו דאם איתא אמאי מקשה מרן ז"ל על רבינו מהסוגיא עדיפא טפי תקשה ליה דרבינו סותר את עצמו שהרי בפ"ח דהלכות בכורים הל' י' הביא רבינו דין זה כמ"ש בגמרא סוף דבר לא זכיתי להבין כוונת מרן ז"ל כלל עד שמצאתי להתוס' יו"ט ז"ל פ"ה דשביעית שהאריך בזה וגם הוא נתקשה בדברי מרן עיי"ש ומ"ש בספרי רבינו

ושאף כהנים בדפוס מג"ע כתוב ואף כהנים:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות טומאת אוכלין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה