אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות טומאת אוכלין· רבי מסעוד חי רקח

פרק ג

פרק ב

הלכה ג

דגים טהורים וכו'. מרן ז"ל כתב מהתוספתא דטבול יום ובפ"ג דעוקצין מתניא בהיפך וכתב רבינו היה גורס קטנים במקום טמאים שהוא הדין שכתב אח"ז אמנם רבינו בפירוש המשנה לא ביאר כלום גם לא ידעתי למה לא הביא זאת התוספתא כדרכו הטוב והתוס' יו"ט ז"ל לא העיר מזה כלום:

האלל אם חשב עליו וכו'. כבר ביאר רבינו בפ"א דשאר אבות הטומאות דהאלל בין שפלטתו חיה בין שפלטתו סכין ועיין מ"ש שם ועיין עוד לקמן פ"ד הל' ד':

הלכה ה

בשר מאבר מן החי וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל והטריח עצמו ליישב דעת רבינו ועיין מ"ש על רש"ל ז"ל פ' העור והרוטב סי' ו' הביאו הכנסת הגדולה ז"ל:

הלכה ו

בצק

. בדפוס מגדל עוז וחיפה אותה בבצק וכן הוא לשון רב חנניה בגמרא:

הלכה ט

מאדם חי וכו'. בכריתות בפ' דם שחיטה דף צ"ה ובדברי מרן ז"ל נפל טעות סופר שציין בפ' בא סימן וצ"ל דם שחיטה וכתבו התוס' שם דהוי מצי למינקט לרפואה אלא נקט לכלב לרבותא דאפילו לכלב צריך מחשבה עיי"ש ודין בשר הפורש מן החי שהזכיר מרן ז"ל עיין לעיל ברבינו הל' ג':

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות טומאת אוכלין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה