מעשה רקח על הלכות חמץ ומצה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ח · הלכה י
וגומר עליו את ההלל. בס' כת"י קדמון מצאתי שכתב הרב אברהם בנו של רבינו וז"ל ואבא מארי ז"ל היה נוהג שאחר גמר ההלל היה סומך לו הלל הגדול על כוס רביעי ואח"ז מברך ברכת השיר ואח"כ בורא פרי הגפן ושותה כוס רביעי והיה מכוין לכלול קריאת הלל הגדול על כוס של יין וגם שלא להוסיף על ארבעה כוסות ע"כ. ולפ"ז צ"ל דמ"ש רבינו אח"ז ויש לו למזוג וכו' הכוונה דמעיקר הדין אין איסור להוסיף אמנם הנכון שלא להוסיף.
ומברך בורא פרי הגפן. דע דבשתי נוסחאות אחרות כת"י משנת הקס"ב והקי"א אין שם ומברך בורא פרי הגפן אמנם מעדותו של הרב אברהם בנו של רבינו ז"ל אנו למדין דבכל אחד מהד' כוסות יש לו לברך ברכת בורא פרי הגפן בראשונה [ועל הגפן באחרונה] וכמ"ש לעיל ובפ"ז דין י' וכן יש לכוין דברי רבינו שם לענין ברכת בורא פרי הגפן מיהא.
ויש לו לגמור וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל בהשגות א"א אין הדעת מקבלת כן לפי שאין כאן שם לד' כוסות אם אינם במקום אחד ודברי רבינו מבוארים ס"פ כיצד צולין וכו' [דף פ"ו] ותירצו כאן בשעת אכילה כאן שלא בשעת אכילה וזה מבואר ועד כאן לא אמרו דבשעת אכילה אסור אלא משום פסח וזה ברור ע"כ. ביאור דבריו נראה לענ"ד להציל רבינו מהשגת הראב"ד וזה דברור הוא דכל תכלית הש"ס הוא משום האכילה גופה ולא משום הד' כוסות דהרי עיקר מימרא דרב דקתני גגין ועליות לא נתקדשו אינו אלא לענין אכילת הקרבן פסח ועלה קאי כל השקלא וטריא וכדמתרץ כאן בשעת אכילה היינו הקרבן פסח דביה איירי א"כ הד' כוסות אין להם שייכות בזה. ואלא משום פסח שכתב הרה"מ לא נחית לאפוקי בזמן הזה אלא לאפוקי הד' כוסות ונקט פסח דביה איירי תלמודא כאמור נראה לענ"ד פשוט ועיין עוד להרב לח"מ ז"ל.