אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות חמץ ומצה· רבי מסעוד חי רקח

פרק ד · הלכה יא

הלכה י

בגדים שכבסו וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל דאינו מה שנזכר בגמרא קולן של סופרין דהתם אסור לקיימו וכו' אלא שדברי רבינו הם אחר שדבקו בו הניירות והו"ל כעריבה וכו' ע"כ. וכ"כ הרב לח"מ ז"ל דאיכא איסורא דאורייתא באכילתו ולפיכך איכא איסורא דרבנן בשהייתו ונסתייע מדברי הטור ע"פ פירוש הרב ב"י שם סימן תמ"ב ובאמת שמשמעות דברי הטור הכי מוכחי מדכתב ולרבנן אפילו לאו אין בהם דמשמע הא איסורא דאורייתא יש בהם דאל"כ לימא אפילו איסורא דאורייתא אין בהם וכמ"ש הרב ב"י שם אמנם ממ"ש הטור גופיה לקמיה בדברי הרי"ף ז"ל לא משמע הכי שסיים דאין באכילתם אלא איסורא דרבנן עיי"ש מלבד שיש גמגומים אחרים בזה וכבר ראיתי שנתעורר עליהם הרב מגן דוד [ט"ז] שם אשר מתוכם הסכימו האחרונים זלה"ה דדעת הטור היא דליכא אלא איסורא דרבנן והרב חיים אבואלעפיא נר"ו הקשה זה גם כן להרב ב"י אלא שמתחילה הקשה על הרה"מ והרב לח"מ שכתבו בדעת רבינו דנוקשה צריך לבערו וכתב דאף דאיכא איסורא דאורייתא מ"מ אינו חייב לבערו מדלא קעבר בל יראה ודקדק כן מדרבינו לא הזכיר בו שריפה וגם חכמים דמתניתין לא אמרו ישרף ע"כ. ואחרי המחילה איני מוצא הכרח לחלוק על הרה"מ והרב לח"מ בזה דמתניתין דקתני איזהו שאור וכו' לא הוצרכו לומר ישרף משום דקיימי אדברי ת"ק דקתני סתמא דלכו"ע שאור ישרף והאוכלו פטור וכו' ואחר זה מייתי פלוגתא דרבי יהודה ורבנן במציאות שאור מה הוא וכולהו קיימי אשיאור וסידוק דקתני סתם מתניתין ולענ"ד נראה דברי הרח"א נר"ו דחוקים בזה ורבינו גם כן נראה שזו כוונתו מתיבת וכן שכתב דאי לא קאי אלא אאיסורא הכי הו"ל למימר ואם הכסיפו פניו אסור לאכלו וכו' ומ"מ לקושיית המפרשים דכיון דליכא רבויא מהיכא תיתי לן איסורא דאורייתא י"ל לדעת הרה"מ והרב ב"י והרב לח"מ ז"ל דשמא איכא שום רבויא וכמ"ש התוספות דף מ"ג ד"ה מאן תנא וכו' ודוחק.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות חמץ ומצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה