אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות חובל ומזיק· רבי מסעוד חי רקח

פרק ח · הלכה טו

הלכה יא

ספינה וכו' ועמד אחד מהן והקל וכו'. ידוע מה שהשיג הראב"ד ז"ל, והלצת הרב המגיד ז"ל, דרבינו מפרש עובדא דההוא חמרא דמחמת הכובד הוא שהיתה ראויה לטבוע וכו', ע"כ. והרב בית חדש ז"ל חו"מ סוף סי' ש"פ כדי להסכים דברי רבינו עם דברי הראב"ד כתב, דהכא בידוע מי הוא הטוען האחרון שהטעינה יותר מדאי, שהוא הגורם וכו', ולפיכך קאמר הרמב"ם דמי שבא והשליך טעינה זו האחרונה בים מצוה רבה עשה שהשליך והושיעם מן הרודף שזה האחרון כמו רודף הוא, אבל בטענוה הסוחרים ביחד מודה הרמב"ם דהוי ליה כנחשול של ים, וכדברי הראב"ד ע"כ, כוונתו רצויה להשוות הדיעות, אך אין זה הפשט בדברי רבינו, שהרי כתב מכובד המשאוי, ועמד אחד מהם והקל ממשאה וכו', מדכתב שהקל ממשאה, משמע איזה משא שהיה, ואפילו מאותם שטענו ראשונה, דיתכן דבר זה או מחמת הסחורה שהיא נפסדת במשא אחר עליה, או מחמת איזה סיבה או עשת זהב או כסף כבד מאד, שאין דרך להטעינו בעומק הספינה, ותו דכיון דגם הוא מפרש דרבינו הוציא דין זה מעובדא דההוא חמרא, הרי התם הטעינו בראשונה, דהכי אמרינן התם דף קי"ז [ע"ב], ההוא גברא דאקדים ואסיק חמרא למברא וכו', ודברי רבה ג"כ דהשיב לאביי, האי מעיקרא רודף הוא, דמשמע להדיא דקדים, גם ראיתי להרשד"ם בחו"מ סי' שמ"ד, שכתב דהכא לא נחית רבינו אלא לדין רודף, דהיינו שיש בספינה אנשים שאין מוליכין סחורה כלל, ויש מי שמוליך סחורה, ולכך אמר שמי שהטיל הסחורה עשה מצוה רבה, ואין האנשים העומדים שם מבלי סחורה פורעין כלל, אבל אם יש שם סחורה מאנשים רבים בזה לא דיבר לפי שכבר ביארו בהלכות גזילה ואבידה וכו' עיי"ש, דימוי נכון הוא זה לההוא חמרא, דכיון דהוה מברא אין דרך לטעון סחורות או משא כבד במעבורת, ומכל מקום הרואה יראה דפשט דברי רבינו וסתמיות לשונו משמע כדברי הרב המגיד ז"ל, גם הכסף משנה ובבית יוסף סמכו ימין צדקם עליו.

סוף הספר

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות חובל ומזיק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה