מעשה רקח על הלכות חובל ומזיק· רבי מסעוד חי רקח
פרק ח · הלכה ט
ואפילו היה רשע ובעל עבירות וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל נתבאר פרק קמא דגיטין והביאו הרב בהלכות בהגוזל, וכתב שמעינן מיניה דאפילו במקום צער אסור וכו' ע"כ, וקשה קצת דמאי שמעינן מיניה דקאמר, הלא המציאות היה כך דהוו קמצערי ליה למר עוקבא וכו', פעם ושתים, ואפשר דאפילו לתלמיד חכם קאמר דגדול עונשו אפ"ה אין למוסרו, ואפשר שלזה כיון רבינו שסיים, וכל המוסר וכו', אין לו חלק לעולם הבא, ומכיון שכתב כן הוא חמור פשיטא ודאי דאין חילוק בין תלמיד חכם לעם הארץ, שוב ראיתי להכנסת הגדולה [חו"מ סי' שפ"ח] בהגהת הבית יוסף ס"ק כ"ד שהביא משם מהר"ם מינץ דהתם מדת חסידות הוה, ושם הביא משם תרומת הדשן בשם ריב"א שכתב בהיפך, ותמה עליו למה לא נסתייע מדברי הרי"ף ע"כ, ולענ"ד נראה דאף לפי דעתו קאמר ולכך הוכיח לו בדברי טעם.