מעשה רקח על הלכות חובל ומזיק· רבי מסעוד חי רקח
פרק ו · הלכה ה
הרי שמילא וכו' כדי יין ושמן וכו'. דעת רבינו מבוארת שאינו מחלק אלא בין שוגג למזיד, אמנם הראב"ד ז"ל מחלק בין הוה ידע ללא הוה ידע דהיינו ברשות או שלא ברשות, והטור ז"ל חו"מ סי' שע"ט אחר שהביא דברי רבינו תמה עליו, דכיון שהכניס ברשות איך יפטר וכו', וכן השיג עליו הראב"ד וכו' ע"כ, ותמה עליו הרב בית חדש ז"ל דבסי' שע"ח פסק סתם כדברי רבינו, והביא דברי הרב בית יוסף והרב המגיד ז"ל עיי"ש, ואחרי המחילה הראויה העיני בשר לו יראה, דאין שם לא קושיא ולא סתירה, שהרי בסי' שע"ח איירי בהכניס שלא ברשות, שכן כתב בהדיא אם הכניס בו הניזק ממונו שלא ברשות והזיק וכו', ועל זה חילק בין שוגג למזיד, אמנם בסי' שע"ט שהביא דברי רבינו במילא חצר חבירו וכו', אפילו הכניסם ברשות וכו', בהא פליג עליה דכיון דהוי ברשות, אין לחלק בו בין שוגג למזיד וק"ל.