מעשה רקח על הלכות זכיה ומתנה· רבי מסעוד חי רקח
פרק י · הלכה ה
כיוצא בו ראו את אביהם שהטמין וכו'. חלוקא זו היא מסודרת בפרק זה בורר (סנהדרין דף ל') [ע"א] אחר החלוקא דאני ראיתי את אביהם וכו', ורבינו הקדים המאוחר נראה מפני שרבינו עסיק במדבר עם יורשיו דהיינו אומר תנו וכו', ולכך סמך לה זאת, ועוד יש לומר טעם אחר מפני שבזו שראו את אביהם וכו', יש לחלק בין כמוסר דבריו למערים דומיא לדרך הודאה או מערים שכתב תחילה, משא"כ באני ראיתי את אביהם וכו', דהתם אין הדבר תלוי בין דרך הודאה לדרך הערמה אלא בין יכול ליטלן ללא, ועוד דדרך הודאה להערמה לא שייך אלא במטמין בביתו, דהיינו שידה תיבה ומגדל שכתב רבינו, משא"כ מטמין בשדה במקום הפקר דודאי דבריו קיימין ואין שייך הערמה, דאין אדם עשוי להטמין ממונו בשדה מכל שכן לפני בני אדם, ועיין להרב כנסת הגדולה ז"ל חו"מ סי' רנ"ה בהגהת הטור אות י"ד, והנראה לענ"ד כתבתי.