מעשה רקח על הלכות זכיה ומתנה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ח · הלכה כב
הכותב כל נכסיו לעבדו ועמד חוזר בנכסים וכו'. כתב הרב המגיד בשם הרשב"א ז"ל, דהאדון גמר וזיכהו לעצמו מעכשיו ע"כ, וכתב עליו הסמ"ע חו"מ סי' ר"נ ס"ק מ"ח, דהוצרך לפרש כן דהאדון עצמו יודע דאל"כ היה לחז"ל ליתן עליו חומרא דעבד דלא לישא בת חורין ע"כ. ולא היו צריכין לזה שהרי כל זה אינו אלא תקנת חז"ל כמו שכתבו התוספות ז"ל בגיטין דף ט', [ע"א] וכיון דחז"ל תקנו דכיון שיצא עליו שם בן חורין הרי הוא בן חורין, הרי חז"ל הפקיעוהו אף שלא לדעתו דומיא למיתת האדון שתקנו חז"ל (שיוציא) [שיוצא] לחירות באין לו בן אף שהוא שלא לדעתו כמו שאיתא בגמרא, ופסקו רבינו פרק ב' דהלכות עבדים הל' י"ב.