אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות זכיה ומתנה· רבי מסעוד חי רקח

פרק ח · הלכה יב

הלכה י

שכ"מ שאמר וכו' ומת קודם שיכתבו וכו'. נראה דהך קודם שיכתבו ויתנו לו לא הוי דומיא דכתבו ותנו דתני ברישא, דההיא ודאי על המנה קאמר שיתנוהו לו, והך ומת קודם שיכתבו ויתנו לו, הך נתינה לא קאי על המנה, דבמנה אין כוונת שכ"מ להקנותו אלא לאחר מיתה, וכמש"כ לעיל הל' ט' דאין אחד זוכה בדבר שצוה לו בין מקרקעי בין מטלטלי אלא לאחר מיתה, ומהיכא תיתי שיתנו מחיים, אלא ודאי דהך קודם שיכתבו ויתנו לו אשטר קאי, כלומר שיכתבו ויתנו השטר ליד מקבל המתנה, ומינה משמע שאם כתבו השטר מחיים ועדיין לא מסרוהו לא קנה, וזו היא דעת הראב"ד ז"ל שכתב, אני וחבירי אומרים ואפילו כתבו מחיים וכו', כלומר ועדיין לא מסרוהו מפני שעיקר השליחות היא על מסירת השטר, וכמו שהבין הכסף משנה ז"ל. אמנם הרב המגיד ז"ל לא הבין כן דברי הראב"ד ז"ל, ותמה עליו, ואחרי המחילה הראויה אין לייחס סברא כזו להראב"ד ז"ל.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות זכיה ומתנה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה