אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות זכיה ומתנה· רבי מסעוד חי רקח

פרק ח · הלכה ט

הלכה ח

לפיכך מוציאין לכתובת האשה וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל, פירוש כתובת האשה כתובת בנין דיכרין וכו', וכבר נתבאר עניינה פרק י"ט מהלכות אישות וכו', ע"כ. הרב כנסת הגדולה חו"מ סי' רנ"ב בהגהת הבית יוסף אות ז' הקשה בשם מורה צדק, דרבינו פרק א' כתב דתקנת הגאונים לא היתה כי אם לכתובת אשה לא לכתובת בנין דיכרין ע"כ, מה שכתב פרק א' הוא ט"ס, וצריך להגיה פרק ט"ז הל' ז', אך נלע"ד דאין צריך למה שפלפל הרב ז"ל, דאפשר דמה שכתב רבינו שם דאף שתקנת הגאונים היתה כן מכל מקום כבר נהגו בכל המקומות שיכתבו בכתובה בין מקרקעי בין מטלטלי וכו', וכיון שכן הרי אף כתובת בנין דיכרין בכלל. אכן עדיין הדבר קשה דאם איתא למה לא ביאר רבינו להדיא כתובת בנין דיכרין, ומדכתב כתובת אשה סתם משמעותו לסתם כתובה, ואי הוה מפרשינן דכתובת אשה שכתב רבינו הוא שם כולל היה אתי שפיר דנימא דעיקר חדושו על כתובת בנין דיכרין, אך אין לשון הרה"מ סובל פירוש זה. עוד נראה לפי מה שכתב המבי"ט ח"א סי' רס"ה דהכתובה דין מלוה בשטר יש לה והיא קודמת להמתנות ואפילו היו המתנות מתנות בריא ואפילו היתה מלוה על פה וכו', עיי"ש. וכיון שכן מה שכתב רבינו דכתובת בנין דיכרין לא היתה בכלל התקנה היינו בסתם שלא נכתבה אלא מתנאי כתובה היא כמו שכתב רבינו בפרק י"ט דהלכות אישות [הלכה א'], אך נכתבה להדיא הרי דין שטר יש לה כדין עיקר הכתובה ע"פ דברי הרב ז"ל, שוב ראיתי לרבינו פרק י"ט דהלכות אישות הל' י"ג שכתב להדיא, שהבנים יורשים כתובת אמן שמתה בחיי בעלה, דהיינו כתובת בנין דיכרין וכן כתב הרה"מ ז"ל שם, ודע דלאו דוקא מתנות דהוא הדין אם הקדיש נכסיו, דבזמן הזה סתם הקדש לעניים הוא דאין בו קדושה דממון הדיוט הוא ואינו מפקיע מידי שעבוד ואפילו פדיון אין צריך, כמו שכתב המבי"ט סי' רע"ד.

ואלו שנתן להם לא יקנו אלא לאחר המיתה וכו'. משמע דמדין קדימה הוא שזכו האשה והאלמנה והבנות, ובשו"ת הרב בצלאל [אשכנזי] ז"ל סי' י"א הקשה דרבינו פרק י"ט דהלכות אישות הל' י"ג כתב, נתן כל נכסיו במתנה לאחרים הואיל ומתנת שכיב מרע אינה קונה אלא לאחר מיתה כמו שיתבאר הרי המתנה וחיוב הנכסים בתנאים אלו באים כאחד, ולפיכך אלמנתו ובנותיו ניזונות מנכסיו ובניו יורשין כתובת אמן שמתה בחיי בעלה ע"כ, ותירץ ע"פ דברי הריב"ש ז"ל סי' ק"ו, והעולה מדבריו דהתם בנתן כל נכסיו והכא בנתן מקצתן ואישתדוף בני חרי ולכך חוזר על המקבלים, וקלסיה ז"ל להאי תירוצא והמעיין יבין, ולענ"ד נראה דמה שכתב כאן עיקר והוא האמת, ומפני שהדבר תלוי ברגע כמימריה לא חש בלשונו וכאן הוא עיקר הדין.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות זכיה ומתנה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה