מעשה רקח על הלכות זכיה ומתנה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ד · הלכה ו
ואפילו אשת איש ועבד ושפחה וכו'. ביאר הרב המגיד ז"ל דאפילו עבד כנעני קאמר, ואף דכותי אינו זוכה מפני שאינו ראוי לשליחות שאני עבד ושפחה שהם בתורת שליחות הואיל ושייכי בקצת מצוות כמו שכתב רבינו ריש פ"ב דשלוחין ושותפין, דבמשא ומתן ישנן בתורת שליחות, ושפחה שכתב רבינו נראה דהיינו דוקא כנענית דאילו עברית לא יתכן אלא באמה העבריה דעדיין קטנה היא. ואם הביאה סימני גדלות פקע שעבודיה כמו שכתב רבינו פרק ד' דהלכות מכירה.
אבל העכו"ם אינו זוכה וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל מההיא דאיזהו נשך דף ע"א [ע"ב], והקשה הרב לחם משנה ז"ל דההיא בזכין לו ע"י אחרים היא אבל לשיזכה הוא לאחרים מנא ליה, דהא קטן יוכיח דאף דאתי לכלל שליחות לא זכי לאחרים עיי"ש, ולענ"ד נראה דקל וחומר הוא לגבי כותי, דאם אפילו לזכות ע"י אחרים דבני שליחות נינהו לא מהני ולא קני דכותי לאו בר שליחות הוא כלל, כל שכן וקל וחומר לשיזכה הוא לאחרים, והקדים רבינו מה שהוא פשוט יותר לפי האמת כיון שדין זכיה מדין שליחות נגעו בה, ועיין בפרק ב' דשלוחין.