מעשה רקח על הלכות זכיה ומתנה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ג · הלכה ז
כבר ביארנו שכל תנאין וכו'. הרב לח"מ ז"ל דקדק, דכאן כשהזכיר דברי החולקין כתב ואין לדבר זה ראיה, ואילו בפ"ו דהלכות אישות הל' י"ד דחה סברא זו וכאן כתב שאין לדבר ראיה דמשמע דאפשר לאומרו אבל אין להם ראיה אין הלשון מדוקדק וסמך על מה שכתב שם, ע"כ. ולענ"ד אין צריך לזה דרבינו דקדק בדבריו [ד]שם לא חלק עליהם ודחה דבריהם אלא בכפל התנאי, משא"כ כאן שהזכיר כפל התנאי והן קודם ללאו כלפי ההן קודם ללאו כתב לשון דאין לדבר זה ראיה, והכי מוכח נמי ששם כתב הדין משם מקצת גאונים אחרונים, וכאן כתב בשם רבותיו זלה"ה.