מעשה רקח על הלכות זכיה ומתנה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ב · הלכה טז
בד"א בשלא היה המשכון בחצר הראשון וכו'. משמע דבשעת מיתת הגר קאמר דאף שהיה בחצירו בשעה שמשכנו כיון דבעת מיתת הגר אינו בחצירו לא קנה, אך יש לומר בהיפך דכיון דבעת המשכון היה בחצירו וקנאו הרי הוא כשלו ואף דבשעת מיתת הגר אינו בחצירו לית לן בה כיון שכבר קנאו, ומה שכתב רבינו כמו שביארנו הוא בפרק י"ז דהלכות גזילה הל' ח', ושם חילק בין חצר המשתמרת לשאינה.