מעשה רקח על הלכות זכיה ומתנה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ב · הלכה ט
הבונה פלטרין גדולים בנכסי הגר וכו'. בזו נקט גדולים לרבותא דאפילו הכי כל עוד שלא העמיד דלתות לא קנה, ומשא"כ לעיל הל' ז' במוצא פלטרין גדולים דאין נפקותא בין גדולים לקטנים וכמו שכתב רשב"ם ז"ל שם, והרב המגיד ז"ל כתב בשם הרשב"א דנראין דברי הר"י אבן מיגש ז"ל שכתב, דלא חפר הראשון יסודות וכו' ע"כ, בדיוק גמור כתב דלישנא דנראין, מפני שהתוספות ז"ל כתבו שם דאע"ג דרפק בה פורתא כשבנה יסוד לא מהני מידי אלא בקרקע העומד לחרישה וכו', והקרקע לא נשתבח וכו' עיי"ש, והכי הוה מסתברא דאיך יבנה האדם פלטרין גדול בלא שום יסוד. ולענין הספיקות שנסתפק הרה"מ ז"ל אם השני קונה גוף הקרקע לבד או כל מה שקנה הראשון ובמה קנה מה שקנה ראשון וכו', ספיקות אלו יפלו בלשון הש"ס ובדברי הטור חו"מ סי' ער"ה מחודש י' שכתב קרוב לדברי רבינו, אלא שיש לגמגם בדבריו ז"ל שסיים, והוא הדין אם עשה הראשון גם הדלתות ולא נעל ובא השני ונעל קנה ע"כ, וקשה תרתי, חדא, דאם איתא מאי איריא דנקט תלמודא דלתות, [לימא הש"ס] רבותא דאפילו שסיים הראשון כל הבנין עם העמדת דלתות ובא השני ונעל דהשני קנה, ותו דלקמיה הביא דברי הרא"ש דמשמע דלא תלי אלא בדלתות, ואף שמדברי הרב בית יוסף שם נראה שהם דברי הרא"ש, מכל מקום הקושיא הראשונה במקומה עומדת.