מעשה רקח על הלכות זכיה ומתנה· רבי מסעוד חי רקח
פרק א · הלכה י
שדה המצויינת במצריה כיון שהכיש וכו'. עיין מה שכתב הרב המגיד ופסק כרב נחמן, צריך להגיה ופסק כרב, והכוונה דאיפליגו בה רב ושמואל וקיימא לן כוותיה דשמואל לגבי דרב בדיני, ובהא קיימא לן כוותיה דרב משום דר' נחמן סבירא ליה כוותיה ועבד בה עובדא. ומה שכתב עוד הרב המגיד ופירש רבינו שמשון, צריך להגיה ופירש רש"י עיין עליו, והתוספות ז"ל חלקו על פירושו עיין עליהם.