מעשה רקח על הלכות זכיה ומתנה· רבי מסעוד חי רקח
פרק א · הלכה ב
הרי זה של בעל הביברים והצד משם ה"ז גזלן. הראב"ד ז"ל כתב עליו, הרי זה גזלן להוציאו בדיינים ע"כ. כלומר דהוי גזל גמור מן התורה, וכן מתבאר מדברי רבינו שהרי כתב הרי זה של בעל ביברים, וגם כתב לקמיה אבל הלוקח דגים וכו', אסור מדברי סופרים, מכלל דמה שכתב גבי ביברים הוא מן התורה. והטעם משום דביברים הוי חצר המשתמרת, וזו היא ג"כ כוונת הרב המגיד ז"ל שהביא מההיא דשלוח הקן דאמרו שם, אי דשלחא גזל מעליא הוא, ודייקא דברי הרב המגיד שסיים, דכל היכא דבאו לחצר המשתמרת קונה וכו', והרב לח"מ ז"ל עמד על זה והדבר פשוט עיי"ש, וסוגיא זו הוזכרה ג"כ במציעא דף י"א [ע"א]. וידוע דרבינו סבירא ליה דגזל הגוי הוי מן התורה כמו שפסק פ"א דגזילה ואבידה הל' ב', וכיון שכן גם בזמן הזה שייך דין זה לגבי אומות העולם ובפרט בחוץ לארץ.