מעשה רקח על הלכות דעות· רבי מסעוד חי רקח
פרק ו · הלכה ט
הרי זו מידת חסידות. נראה דכוונתו דמצד התוכחה אינו חייב מקרא דהוכח תוכיח כיון דאינו לפי כבודו ופעמים שאתה מתעלם כתיב אי נמי אם יודע שאינו מקבל כדקי"ל במידי דאינו מפורש בפסוק אכן שלא לבא לידי שנאת חנם ח"ו אם מחל לו מידת חסידות היא ותבוא עליו ברכה: