מעשה רקח על הלכות גזילה ואבידה· רבי מסעוד חי רקח
פרק טז · הלכה ז
והוא שימצאם מטה מטה וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל ומה שכתב כדרך כל המטמוניות הישנות שם בגמרא ע"כ, לא מצאנו כן בגמרא, זולתי על מה שהקשו שם, אטו אמוריים מצנעי ישראל לא מצנעי, ותירצו לא צריכא דשתיך טפי, ופירש רש"י דשתיך טפי, העלו חלודה רבה דכולי האי לא שביק להו ע"כ, נראה שרבינו מפרש לדוגמא בעלמא, דחזותם מוכיח עליהם שהם מטמון ישן, ולהכי הצריך רבינו ג"כ שימצאם מטה מטה מן הכותל, ולא היינו (הקרקע) [בקרקע] שהרי כתב אח"ז ולמה לא יקנה בעל החצר זה המטמון שבתוך הכותל הישן, הרי שבתוך הכותל קאמר, ולא בקרקע, אמנם ממה שכתב בפירוש המשנה אין נראה כן, שהרי כתב שם ואמרו, מצאו בגל או בכותל ישן, ובלבד שיהא אותו דבר בתוך הקרקע וכו', אבל אם מצאו קרוב מן הקרקע או מפני הכותל וכו' ע"כ, ולפ"ז בעינן כותל וקרקעיתו, ונראה דהכריחו לרבינו להצריך כל זה מכח קושית התוס', שהקשו שם דליקני ליה חצירו לבעל הגל או לבעל הכותל, ותירצו דאין חצר קונה בדבר שיכול להיות שלא ימצאנו לעולם וכו' ע"כ, וכעין מה שכתב רבינו אח"ז, ולכך בעי כל כי האי, והכי נמי שאם חסר אחת מהם לא זכה מוצאו כמו שסיים ז"ל, מראים הדברים שהם מטמון חדש וכו', דהיינו שאינן מטה מטה או שלא העלו חלודה וכו', אמנם בשו"ע חו"מ סי' ר"ס סעיף א' הצריך חלודה ומטה מטה כדרך כל המטמוניות הישנות וכבר השיגו הרב ש"ך ז"ל שם.