אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות גזילה ואבידה· רבי מסעוד חי רקח

פרק טו · הלכה טו

הלכה יד

שהתאנה וכיוצא בזה וכו'. הקשה הלח"מ ז"ל, דטעם זה דעם נפילתה נמאסת לא נאמרה אלא לדעת רבא דסבירא ליה יאוש שלא מדעת הוי יאוש, ואנן קיימא לן כאביי, גם הקשה על רש"י דפירש טעם [דידיע] דנתרא (בידו) ברבא דטעם זה דאביי הוא, ולא תירץ כלום עיי"ש, ולענ"ד נראה דרבינו מפרש דגם אביי מודה דתאנה עם נפילתה נמאסת דאילו טעם דידע דנתרן לחוד לא סגי דאכתי דכיון דחזו אינשי דהיא מכוונת לאילן יאמרו אין זו מעוברי דרכים, אלא של בעל האילן וחזותו נמי מוכיח עליו, וכן נראה מדברי התוס' דף כ"ב [ע"ב] ד"ה מאחר, וכן נראה מדברי הטור חו"מ סי' רס"ב עיי"ש, ולזה נראה שנתכוון רש"י ז"ל שהכניס טעם דנתרן עם נפילתה נמאסת, שוב מצאתי להכסף משנה בפרק ג' דמעשר [הל' כ"ד] שהקשה קושיא זו על רבינו שם בשם מהר"י קורקוס ז"ל, ותירץ דדברי רב אבהו ורב פפא קושטא נינהו בפשטא דמתניתין עיי"ש.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות גזילה ואבידה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה