מעשה רקח על הלכות בכורים· רבי מסעוד חי רקח
פרק יא · הלכה ה
הפודה את בנו מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על פדיון הבן. קשה טובא דמאי שנא מברכת המילה שכתב רבינו רפ"ג דמילה דאם מל את בנו מברך למול את הבן ובסוף הלכות ברכות עמדתי על תשובת הריב"ש ז"ל סי' קל"א ותירצתי בחילוק ישר שהמילה עיקרה על ידי שליח דהא כמעט הוא מן הנמנע שימול ויפרע את עצמו ולכך מברך המוהל בעל והאב שמוטלת המצוה עליו יברך בלמ"ד משא"כ בפדיון שדרכו להיות ע"י עצמו כשהוא פודה את עצמו יברך בלמ"ד אמנם כשאביו פודהו מברך בעל משום דהוי כמו שליח וכו' עיי"ש ודע דמור"ם בהג"ה יו"ד סימן ש"ה פסק דאין לאב למנות שליח לפדות את בנו ולא לבי"ד והוא ממשמעות השאלה שהביא הריב"ש הנ"ל אמנם אין משם הכרח דהרי קי"ל בכל התורה כולה שלוחו של אדם כמותו וכ"כ בספר צידה לדרך והט"ז ז"ל שם: