מעשה רקח על הלכות בכורים· רבי מסעוד חי רקח
פרק ט · הלכה יז
הרוצה ליתן המתנות לכהן אחד נותן. בפירוש המשנה כתב רבינו וז"ל ואמרו הזרוע לאחד וכו' ואם היו מתנות שור מחלקין אותן לפי שאין מותר בכל מתנות כהונה לתתם לאיש אחד וכבר מנע מזה מאד ע"כ. ולכאורה קשה דנראה דכוונתו מההיא דפרק הדר כל הנותן מתנותיו לכהן אחד מביא רעב לעולם ע"כ. וא"כ איך פסק כאן בהיפך אמנם נראה פשוט דכוונתו בפירוש המשנה היינו בנותנן לעולם לכהן אחד שזה נאסר ודאי מפני הכהנים האחרים וזהו מ"ש בפ' הדר וכ"כ הפר"ח ז"ל ונראה דיש להכריח כן מדברי רבינו גופיה ששם בפי' המשנה הביא ההיא דרבא דא"ל לשמעיה זיל זכי לי במתנתא ומדאמר מתנתא סתמא משמע דכל המתנות קאמר דאם היתה כוונתו להלחיים בלבד היה לו לומר לו כן להדיא וק"ל: