מעשה רקח על הלכות בכורים· רבי מסעוד חי רקח
פרק ט · הלכה ה
והכוי אע"פ שהוא ספק מפרישין וכו'. בכל החלוקות שהזכיר כאן רבינו הזכירם דרך חיוב ופיטור ובזו כתב לשון הפרשה ומרן ז"ל כתב שמפרישן ונותנן לכהן כולן ע"כ. נראה דכוונתו דלא נישוייה לצבי הבא על העז שכתב אח"כ שאינו חייב אלא בחצי המתנות והרב ב"ח ז"ל יו"ד סי' ס"א פירש דכוונת רבינו בבא לצאת ידי שמים ונותנן לכהן ולכך לא כתב לשון חיוב יעו"ש. וכבר האריכו בדין זה כל המפרשים ובפרט הכנסת הגדולה יו"ד סי' ט"ז מלבד מ"ש (דין) [סי'] ס"א ואני הצעיר כתבתי בפ"א דמאכלות אסורות הל' י"ג דרבינו ס"ל שני מיני כוי הם אחד בריה בפני עצמה והאחר מבהמה וחיה וכדמשמע להדיא ממ"ש בפירוש המשנה (בפ"ה) [בפ"ב] דבכורים וכעת זכיתי ומצאתי כדברי בהפר"ח יו"ד סי' ס"א שבח להשי"ת: