מעשה רקח על הלכות בכורים· רבי מסעוד חי רקח
פרק ו · הלכה יב
עיסה שנילושה וכו'. בנוסחתינו הדפיסו השגת הראב"ד ז"ל המתחלת אבל העושה עיסה לחלקה ואין זה מקומה אלא לקמן הל' י"ט עיי"ש. ובעיקר דינו של רבינו כתב מרן ז"ל משנה פ"ב ואע"ג דבירושלמי וכו' הא ר' יוחנן פליג התם ואמר דברי הכל וכו' ע"כ. ולא זכיתי להבין דבריו דלישנא דמתני' היא מי פירות ואף הא דר"י דאמר ד"ה היא לא אמר הכי אלא על מי פירות דהא מסיים בה אע"ג דרבי עקיבא אמר תמן אין מי פירות מחוורין לטומאה מודה הוא הכא שמי פירות מחוורין לחלה ע"כ ומבואר הדבר דמי פירות לאו היינו ז' משקין ורבינו העתיק יין ושמן ודבש שהן מז' משקין והרב ב"ח ז"ל נתקשה בזה גם לדברי הטור שהיה גורס בדברי רבינו מי ביצים עיי"ש והוא ז"ל כתב דרבינו מספקא ליה בפסק ההלכה עיי"ש והרע"ב ז"ל כתב דאין הלכה כהך מתני' מכח הירושלמי ויותר היה נראה לומר דרבינו פסק כר' יהושע בן לוי דס"ל דאין לך מחוור אלא ז' משקין ולי נראה שהיא מסקנת הירושלמי שם ועיין למהר"א ליב ז"ל שם (גם מ"ש מרן ז"ל ועוד דאפילו לר' יוסי בר חנינא וכו' דמשמע דרבינו פסק כר' אלעזר איש ברתותא אינו שהרי בפ"ח דטומאת אוכלין הל' ט"ז פסק רבינו כר"ע להדיא) ובדברי מרן שכתב בתרייתא נראה שהוא טעות סופר ודו"ק.
ומ"ש רבינו
ואח"כ הרתיחן באש מלמטה וכתב מרן ז"ל כלומר אין צ"ל אם האש מהלך מן הצד וכו' כלומר משום שדרך העולם שהתנורים כולם האש הוא מן הצד בשעת אפיית הפת. ובעיר טראבלס יע"א כל התנורים שלהם האש הוא מלמטה: