מעשה רקח על הלכות בכורים· רבי מסעוד חי רקח
פרק ב · הלכה ט
הגדל בעציץ אע"פ שהוא נקוב. הרב קרית ספר גריס הגדל בעציץ שאינו נקוב ואע"פ שהוא צ"ל שאינו. אמנם הרואה יראה שגירסתינו עיקר:
שנאמר בארצכם. נוסח אחר כתב יד בארצם. ובעיקר דינו של רבינו כתב מרן ז"ל דצ"ל על כרחינו דשבגג ושבחרבה עדיפי מתמרים שבהרים וכו' ע"כ כתב כן כי היכי דלא תקשי לן מהאתקפתא דעביד לעולא דס"ל דתמרים שבהרים אם הביא לא קדיש בדף פ"ד מהברייתא דקתני שבגג שבחרבה שבעציץ שבספינה ופירש"י דתמרים שבהרים עדיפי מנייהו ולכך כתב מרן דעל כרחך צ"ל דאידך ברייתא דקא מסייעא לר' יוחנן ס"ל בהיפך והוא דוחק גדול שיחלוקו במציאות. וראיתי בס' נחפה בכסף נר"ו בחלק יו"ד דף ל"ד שהקשה על דברי מרן ז"ל דסוף סוף הו"ל לרבינו לחלק בין עבודה לשאינה עבודה דאפילו לר"ל דלא בעי מובחר מחלק בין עבודה לשאינה עבודה וכ"ש לר"י דבעי מובחר ע"כ ואי מהא לא איריא דכיון דילפינן מארץ חרבה נמי הויא ארץ והוי מובחר והרים גריעי ע"פ דברי מרן ז"ל אכן מגג הו"ל להקשות דגג של בית לא משמע דאקרי ארץ ואף דרש"י ז"ל פי' לעיל דהאי דתנן מן המובחר היינו למצוה מ"מ לר"י לא משמע הכי דהא איהו לא קדש ס"ל ואף דגירסת רש"י ואידך מאי (כצ"ל) דהיינו ר"י דגם הוא ס"ל גזירה שוה דארץ ארץ ומדכתיב מארצך ולא כל ארצך ממעטינן תמרים שבהרים מ"מ גגי הבית לא שמענו ובהכרח צ"ל ע"פ דברי מרן ז"ל דס"ל להך תנא דר"י דקתני סתמא שבגג שבחרבה מביא וקורא דאקרי ארץ עדיפי מהרים ודו"ק וכן מצאתי בשו"ת הרא"ש ז"ל כלל ב' דין ד' ועיין להרשב"א סי' תרנ"ט הביאו הכנסת הגדולה ז"ל והמל"מ ז"ל שהאריכו בפרטי העציץ נקוב ומהר"ר הנ"ל פלפל בדברי המל"מ עיין עליו: