מעשה רקח על הלכות ביאת מקדש· רבי מסעוד חי רקח
פרק ח · הלכה טו
מי שהיתה בעור פניו שומא וכו'. התמיהא מבוארת בדברי רבינו דמהסוגיא שהזכיר מרן ז"ל סוף פרק המדיר משמע דשומא גדולה כאיסר או קטנה ויש בה שער פסלה בכל הגוף מדמוקים לה ר' יוסי בר חנינא בעומדת על פדחתה דהוי מום באשה יתר על הכהנים משמע דבשאר הגוף קטנה לא פסלה אפי' באשה אבל גדולה או אפילו קטנה ויש בה שער פסלה בכל הגוף בין בנשים בין בכהנים ועוד הכרח הרב ב"י אה"ע סי' ל"ט דאם איתא דשומא לא פסלה אלא בפנים לא הו"ל למימר הכא והכא פסלה אלא הכי הו"ל למפרך שומא ראה ונתפייס הוא כי היכי דפריך גבי עומדת על פדחתה ע"כ ויש לישב בדוחק דבשומא גדולה בפנים אין לומר ראה ונתפייס דבטלה דעתו אצל כל אדם גם בפירוש המשנה כתב רבינו כמ"ש כאן עיין עליו: