אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות ביאת מקדש· רבי מסעוד חי רקח

פרק ב · הלכה יב

הלכה יא

טמא שרץ וכו'. מרן ז"ל הביא משם התוס' ז"ל דאוקמו הך דינא בעוף אי נמי בבכור ומעשר דאין בהם סמיכה וכו' ע"כ. ואין נראה זה מדברי רבינו בכמה מקומות וצ"ל דרבינו ס"ל דסמיכה לא מעכבא וכמ"ש התוס' עצמן בקדושין דף נ"ה עיי"ש עיין בס' צרור החיים ז"ל שהאריך בזה ובמקומו נבאר בע"ה:

אבל טמא מת וכו' עד שיטהר. פשטן של דברים שאם נטהר דהיינו שטבל מקריבין עליו אמנם מרן ז"ל כתב ובכלל זה ג"כ לומר שאע"פ שטבל אין מקריבין עליו כמו שנתבאר ע"ע לא מצינו ביאור זה כי אם בקרבן פסח במ"ש בתחילת לשונו אבל טבול יום דמת וכו' וזה לא שמענו דבשלמא גבי קרבן פסח גזירת הכתוב היא דאף שטבל כמ"ש רבינו רפ"ג דק"פ אמנם בשאר קרבנות אימא דשוה לטמא שרץ דכיון שטבל סגי דשמשא ממילא ערבא וכן הקשה הרב חיים אבועלפיה ז"ל בס' עץ החיים דף ע"ז ע"ד והניחו בצ"ע. ולענ"ד י"ל דחיליה דמרן ז"ל מדכתב רבינו עד שיטהר דאם בטבילה לחוד קאמר הו"ל למימר עד שיטבול וגם שם פ"ו דקרבן פסח כתב מרן ז"ל דכל זמן שלא העריב שמשן לאו טהורים נינהו ומבואר ג"כ בדברי רבינו לקמן פ"ד הל' ד' שכל עוד שלא העריב שמשו קרי ליה טמא עיי"ש:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות ביאת מקדש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה