אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות ביאת מקדש· רבי מסעוד חי רקח

פרק ב · הלכה ב

פרק ב

והוזהרו כל הכהנים וכו'. מרן ז"ל נתקשה דמאחר דקרא לא קאמר אלא הקדש מנין לנו לומר זה קודש הקדשים ותו היכי מרבה כל הבית מדכתיב מבית לפרכת וכו' ע"כ. ודברים תמוהים הם דהרי דרשא זו דמבית לפרכת היא ברייתא סדורה בתורת כהנים וז"ל מבית לפרכת להזהיר על כל הבית יכול על כל הבית במיתה ת"ל אל פני הכפרת אשר על הארון ולא ימות הא כיצד אל פני הכפרת במיתה ושאר כל הבית באזהרה ע"כ. ולעיל מינה דריש ואל יבוא בכל עת זה יום הכיפורים אל הקדש לרבות שאר ימות השנה אמר ר' אלעזר ודין הוא ומה על יום שנצטוה לבוא נצטוה שלא לבוא על יום שלא נצטוה לבוא אינו דין וכו' ישראל יוכיחו וכו' ע"כ. ומשם נראה שהוציא רבינו דינו דמדרשינן ואל יבוא בכל עת זה יום הכיפורים אל הקדש לרבות שאר ימות השנה משמע דלקודש הקדשים קרי קדש דנאסר בו אף הכהן גדול בין ביום הכיפורים בין בשאר ימות השנה ושוב מבית לפרכת בא להזהיר על כל הבית כלומר בלאו דאילו מיתה לא מחייב אלא בקודש הקדשים כדדריש מאל פני הכפרת וקרא נמי מוכח אנפשיה דהך קדש דהכא דוקא הוא קודש הקדשים מדכתיב בתר הכי בזאת יבוא אהרן אל הקדש וכו' ודרשו שם אין לי אלא בקדש שיש בו ארון וכפרת (דהיינו משכן ובית ראשון) שאין בו ארון וכפרת (דהיינו בבית שני כמ"ש הקרבן אהרן שם) מנין ת"ל בזאת יבא אהרן אל הקדש וכו' הרי מבואר דהך קדש בהך עניינא הוא קודש הקדשים והן הן דברי רבינו ז"ל ולא ידעתי למה נתקשה מרן ז"ל בדבריו ופי' דהך דרוש אחרי המחילה הראויה ותו דמרן גופיה הביא דרשא זו של התורת כהנים בהל' ג' כהן שנכנס לקודש הקדשים בשאר ימות השנה וכו' הרי דגם הוא הבין דאל הקדש הכתוב כאן הוא קה"ק ואם כוונת מרן ז"ל להקשות גם על התו"כ הרי מכיון דדריש בכל עת זה יום הכיפורים בהכרח הוא קה"ק ואל הקדש דכתיב בתר הכי מכח יתור דרשו לרבות שאר ימות השנה וע"כ קה"ק הוא גם בספר המצוות לאוין ס"ח נסתייע רבינו מהתו"כ הנ"ל והעתיק הדין כמ"ש כאן עיין עליו גם הסמ"ג לאוין ש"ג כתב שלא יכנס כהן גדול בכל עת אל קודש הקדשים אלא פעם אחת מיום הכיפורים ליוהכ"פ שנאמר ואל יבוא בכל עת אל הקדש וזהו קה"ק וכו' ע"כ. גם הרב קרית ספר ז"ל כתב דאל יבוא בכל עת מורה שיש עת שיבוא והיינו ביום הכיפורים מדלא כתב בכל יום עיי"ש.

הן אמת דבפ' הקומץ רבה (מנחות דף כ"ז) דרשו להך קרא באנפא אחריתי דרבי יהודה אית ליה דאי כתב רחמנא אל הקדש הייתי אומר מאי קדש מבית לפרכת אבל היכל לאו נמי ליכא ורבנן אמרי ליה הא לא מצית אמרת דהיכל כולו נקרא קדש דכתיב והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קה"ק ע"כ. ומזה הקשה המל"מ ז"ל לשיטת רבינו דהיכי שבק רבנן ועבד כר' יהודה והרב חיים אבועלפיה ז"ל בלשונות דף אל"ף תירץ דכוונת רבנן אילו הוה כתיב אל הקדש וגם אל פני הכפרת דאז הוי כמו והבדילה הפרכת וכו' משא"כ לרבינו דמיירי אילו לא הוה כתוב אלא אל הקדש דאז הו"א תפסת מועט וכו' וכדברי מרן ז"ל ע"כ. ולפי דרכנו שכתבנו שרבינו נמשך אחר התו"כ אין כאן שום קושיא מלבד דכבר ידוע דרכו של רבינו בדרשת הפסוקים שאינו חושש היכא דאין נפקותא לענין דינא כי הכא שהרי בין לפי התו"כ בין לפי גמרא דידן לקודש הקדשים הוא במיתה ושאר הבית הוא באזהרה ועיין עוד בס' עבודת ישראל שהאריך הרבה בזה:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות ביאת מקדש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה