מעשה רקח על הלכות ביאת מקדש· רבי מסעוד חי רקח
פרק א · הלכה י
כשם וכו' אלא בשעת ביאה וכו'. ידוע דהראב"ד ז"ל השיג על רבינו דאף שלא בשעת ביאה אסור ומרן ז"ל בשם המגדל עוז תירץ דבזמן ביאה קאמר למעוטי בזמן הזה והקשה עליו הרי הגמרא וכו' ולא היה צריך לזה דתיפו"ל מלשון רבינו שכתב במה דברים אמורים בכהן הדיוט אבל בכהן גדול וכו' הרי דבזמן מקדש דוקא קאמר גם מה שתירץ הוא ז"ל דאפילו בזמן הבית כהן שאינו רגיל לעבוד הוי שלא בזמן ביאה וכו' לא ידעתי מה היא כוונתו דשבט לוי כולו מקודש לעבודת השי"ת ואם לא רצו מקדשין אותם בעל כרחם כמ"ש רבינו רפ"ג דבית הבחירה ומ"ש רבינו לקמן כהן הדיוט העובד נראה דלא בא אלא לאפוקי בעל מום לכן נראה יותר דטעם רבינו דכיון דאיתקשו פרועי ראש לשתויי יין לכולא מילתא איתקשו וכי היכי דשתויי יין לא הוזהרו אלא בשעת ביאה ממש דהיינו במשמרתם וכמ"ש רבינו לעיל ה"נ פרועי ראש וכ"כ בס' לחם יהודה ז"ל ונכון: