מעשה רקח על הלכות ביאת מקדש· רבי מסעוד חי רקח
פרק א · הלכה ג
ואם הורה בדבר שהוא מפורש בתורה עד שידעוהו הצדוקים וכו'. בס' לחם יהודה ז"ל כתב דלא בא אלא לאפוקי דבר שאינו מפורש אע"פ שהוא פשוט וכו' אבל דבר הכתוב בהדיא בפוסקים אע"פ שהוא חידוש יכול להורות וכן נראה מהרשב"א סימן רמ"ז והוא הדין בדין שכבר עיין בו ופשוט לו וכו' ע"כ. והוא דבר תימה להעמיס כל זה בדברי רבינו שהרי כתב דבעינן שיהא מפורש בתורה עד שידעוהו הצדוקים וכו' ובשלמא להרשב"א ז"ל יפרש שרץ וצפרדע דברייתא דלאו דוקא משא"כ רבינו שהוסיף תיבות אלו לא יתכן: