מעשה רקח על הלכות ביאת מקדש· רבי מסעוד חי רקח
פרק א · הלכה א
כל כהן וכו'. כתבו התוס' ז"ל דאזהרת היין וכו' אינה אלא שלא בעת אכילה דאילו עם האכילה אינו משכר ע"כ. ואי רבינו היה סובר כן נראה דהו"ל לפרש ודו"ק:
אבל אם שתה פחות מרביעית וכו' פטור. מדקדק רבינו לכתוב פחות מרביעית ולא כתב כל שהוא מוכח אנפשיה דאיסור גמור קאמר דאין השכל סובל דבשביל כל שהוא שחסר מרביעית יפקע האיסור לגמרי אך מרן ז"ל הבין דאפילו כל שהוא ממש קאמר ובפשט דברי רש"י ז"ל ודימהו לשאר איסורין. ועל מ"ש רבינו
או שתה רביעית והפסיק בה הך הפסיק נראה לענ"ד פשוט דאינו כשאר איסורין כדי אכילת פרס דהתם הטעם כדי לצרף השיעור ברם הכא הטעם דדרך שכרות אסרה תורה ואם הפסיק כל שהוא אין זה דרך שכרות ובס' צרור החיים הביא שמהר"י אלפנדרי ז"ל נסתפק בזה עיי"ש אך אם נאמר דרבינו פסק כר' אליעזר וכמ"ש בגמרא וכן נראה האמת הדבר פשוט כמ"ש שהם דברי ר"א: