מעשה רקח על הלכות איסורי מזבח· רבי מסעוד חי רקח
פרק ז · הלכה ח
תשעה מינים וכו'. הקושי מבואר בדברי רבינו דבגמ' איבעיא לן או מגרגרו תנן או מגלגלו תנן ופשיט לה מברייתא דקתני שמן זית מזיתו מכאן אמרו זית ראשון מגלגלו בראש הזית ע"כ ורבינו העתיק מגרגרו והרב לח"מ ז"ל כתב דאולי דהיה לו בברייתא דפשטו מינה מגרגרו ע"כ. ובס' מתנות כהונה ז"ל פלפל והאריך הרבה בזה ונדחק כמאן דמעייל פילא וכו' אחרי המחילה הראויה עיי"ש. ולענ"ד נראה הדבר פשוט הרבה בלי שום דוחק וזה כשנדקדק בדברי רבינו שהוסיף כאן ובררו אחת אחת וכן בזית השני הוסיף וחזר ובירר גרגיר גרגיר ולשון זה לא נמצא במשנה ועוד דהשמיט כל הברייתא דשמן זית מזיתו דהיינו שכבר נתבשל כל צרכו עד ששמנו אגור בתוכו אלא ודאי שהדבר מוכח מעצמו שרבינו מפרש להבעיא כך אי מגרגרו תנן דהיינו שלקט הגרגירים שבראש האילן שהם מתבשלים יותר מהר ומלקטן ביחד דידוע דגרגור הוא לשון לקוט ואף אם יש בהם קצת שלא נתבשלו כל צרכן לית לן בה או דילמא שגלגלו תנן דהיינו שיתכוין ללקט המבושלים לגמרי דוקא ולזה השיב לו מהברייתא דשמן זית מזיתו דהכוונה שדרך ברירה קאמר המבושלים דוקא וכוונת הבעיא אי הך גרגור דמתני' דהיינו הלקיטה הכוונה בלי השגחה פרטית או דלמא בהשגחה גמורה להמבושלים ובזה אתי לישנא דמתני' כפשוטה דמגרגרו תנן דהיינו הלקיטה אלא דיש לפרשה דגרגור דקתני היינו גלגול שהיא הברירה ולכך רבינו העתיק לשון גרגור והוסיף בו הבורר אחת אחת דהיינו המבושלים יותר כדברי הברייתא והכי מוכח מפירושו להמשנה שכתב וז"ל וענין מגרגרו בראש הזית שמלקט אותו מן האילן גרגיר גרגיר עד שיהיה כולו מבושל והגרגירים תמימים וכו' ע"כ דהיינו דברי הברייתא ממש והם דברים פשוטים וברורים לכל מבין וכן העתיק הסמ"ג ז"ל לאוין שי"ט עיין עליו: