מעשה רקח על הלכות איסורי מזבח· רבי מסעוד חי רקח
פרק ה · הלכה ז
הגונב או הגוזל וכו'. מילתא דפשיטא היא דכיון דלא נתייאשו הבעלים איך יתקבל הקרבן ולמ"ש מרן ז"ל ואסיקנא אוקמוה רבנן ברשותיה כי היכי דילחייב עלה וכו' ע"כ אף דפשט הסוגיא דזה לא נאמר אלא לעולא אבל לר' יהודה אין אנו צריכין לזה מ"מ כיון שהכלל אמת גם לר"י יתפרש כן וכ"כ ז"ל. ועל מה שהקשה מרן דאמרינן בירושלמי דרבים היינו שלשה ורבינו השמיטו, נראה דכיון דלא הוזכר כן בגמרא דידן ש"מ דאינה הלכה ומכל שכן דבירושלמי גופיה איפליגו בהא דרבי אבון בשם ר' יונתן והבאתם גזול ואת הפסח ואת החולה מה פסח וחולה בגלוי אף כל בגלוי ע"כ משמע דפליג את"ק דבעי ג' ואמרו לו דליתא אלא הדבר תלוי בגילוי לכל דומיא דפסח וחולה וכן פי' מהר"י בנבנשתי ז"ל שם וכ"כ התוס' יו"ט ופשוט הוא. ומ"ש בספרי רבינו
וכן העולה נראה דיש להגיה וכ"ש העולה וכגירסת מרן ז"ל: