אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות איסורי מזבח· רבי מסעוד חי רקח

פרק ד · הלכה ו

הלכה ג

הנעבד בין שעבד שלו וכו'. עמ"ש מרן ז"ל ולדעת רבינו י"ל דהתם לאסרה להדיוט וכו' ע"כ הקשה הרב לח"מ ז"ל דלחזקיה הא דנעבד שלו אסור ושל חבירו מותר דאוקמיה בדלא עביד מעשה על כרחך לגבוה איירי דאי להדיוט א"כ היכי קאמר נעבד שלו אסור הא אפילו שלו מותר דמדאסריה רחמנא לגבוה מכלל דלהדיוט שרי וכמ"ש רבינו פ"ח דע"ז וגם קשה דשם פסק דלא כעולא דבבהמת חבירו אפילו עשה בה מעשה לא אסרה וא"כ כיון דבגמרא תלי הא דחזקיה בהא דעולא ולית הלכתא כעולא לא הו"ל לרבינו לפסוק כחזקיה וכו' ע"כ ולענ"ד נראה לקושיא ראשונה דמילתא פסיקתא נקט דלעולם בשלו אסור דאי עביד מעשה אף להדיוט אסור כמ"ש רבינו פ"ח דע"ז ואי לא עביד מעשה לגבוה מיהא אסור וכמ"ש רבינו כאן משא"כ בשל חבירו דעלה רמי מתני' ההיא מיתוקמא בדלא עביד מעשה דלהדיוט שרי כמ"ש רבינו שם דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו ומלבד כל זה הרי הך אוקמתא היא אליבא דחזקיה ורבינו פסק כר' נחמן (ור"מ) [ורב עמרם] ורב יצחק דאמרי אין אדם אוסר דבר שאינו שלו וההיא דא"ל ר"נ לעולא כבר תרגמא רב הונא לשמעתיך בבבל לאו משום דס"ל כוותיה וכמ"ש התוס' ז"ל וכ"כ מרן ז"ל שם וכ"כ בס' צרור החיים ז"ל ופשוט:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות איסורי מזבח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה