מעשה רקח על הלכות איסורי מזבח· רבי מסעוד חי רקח
פרק ג
הלכה א
וכן אחד זכר. בנוסח אחר כתב יד וכן נמחק:
עוף שיבש גופו. כן הועתק בכ"מ אמנם בדפוס מגדל עוז כתוב שיבש גפו דהיינו הכנף וק"ל:
הלכה ב
תחילת הציהוב בזה ובזה פסול. היינו מספיקא וכמ"ש רבינו רפט"ז דמעשה הקרבנות וכמ"ש מרן שם וכ"כ המל"מ ז"ל:
הלכה ג
לפיכך אף העוף וכו'. כלומר שזאת היא הנפקותא בין טעם מום לטעם בריה בפני עצמו דלטעם מום הרי כתב ז"ל בתחילת הפרק דאין מומין פוסלים בעוף ועיין עוד להרב לח"מ ז"ל וכמ"ש (פי"ב) [פ"ד] דהל' אישות:
הלכה ד
תחת אמו פרט ליתום וכו'. בתורת כהנים דרשו יכול יהיה עם אמו כל שבעה ת"ל תחת אמו אי תחת אמו יכול אפילו יצא ממנה כשהיא מתה ת"ל עם אמו הא כיצד אפילו נתקיימה לו אמו שעה אחת:
הלכה ה
הנדמה וכו'. בהרדב"ז ז"ל הנדפס מחדש דף נ"א ס' ק"ב כתב מכח הכרח ששני מיני נדמה יש אחד שאינו דומה כלל לאביו או לאמו ויש אחר שדומה במקצת וזהו הנדמה שכתב רבינו וכ"ש האחר ובזה יתורצו כמה קושיות והוא בכלל בעל מום (וכ"כ המל"מ ז"ל) אף שמרן ז"ל הבין דבכלל כלאים הוא עיי"ש:
הלכה ו
ובעברה הוא אומר וכו'. בדפוס מגדל עוז כתב ובערוה הוא אומר והכי איתא בגמרא. ומ"ש
וכן בהמה ועוף וכו' משנה ר"פ התערובות ואיתא נמי התם בתמורה:
הלכה ז
ויראה לי וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל דלמה כתב לשון ויראה לי דמאחר (שמפרש כדברי) [שמפורש בדברי] ר' זירא למה תלה הדבר בעצמו ועוד הקשה דלמה תלה הדבר בשלא נתפרש וכו' ע"כ. ולענ"ד נראה די"ל בפשיטות דכיון דלא נתבאר בגמרא אלא לאו דמחוסר זמן י"ל דדוקא זה פטרו הכתוב משום דהוי לאו הניתק לעשה ופסקו רבינו בדין הבא להדיא אבל שאר פסולין הו"א פשיטא דלקי עלייהו וכלפי זה כתב רבינו יראה לי כלומר דעד כאן לא קמיפלגי אלא במחוסר זמן אבל שאר פסולי מזבח לא לקי וכו' וכן מצאתי להפר"ח ז"ל ונכון:
הלכה ח
מצות עשה וכו'. עיין מ"ש המל"מ ז"ל וראיתי להפר"ח ז"ל מהסוגיא דפ' כל הבשר עיין מה שהלצתי אני הצעיר בחידושי שם ופ"ד דמאכלות אסורות ונכון. ועוד הקשה המל"מ ז"ל דלא ידע למה לא ביאר רבינו דאיסור דלהקדיש מחוסר זמן וכו' ע"כ וי"ל דאף דלא ביארו להדיא מ"מ מדכתב לקמן וכן המקדיש מחוסר זמן וכו' ואינו לוקה יש במשמעות לשון זה דמלקא הוא דלא לקי על ההקדש הא איסורא איכא:
הלכה יא
נמצאו כל האסורין וכו'. לא ידעתי למה לא מנה טומטום ואנדרוגינוס דלעיל הל' ג' כתב דאע"פ שאין לך מום גדול מהם הם פסולין מטעם שהן מין אחר ובהל' י' כתב כלל הטומטום ואנדרוגינוס בהדי הנהו דפסילי אם לא נאמר שבכלל טריפה ויוצא דופן הם תדע דבפ"ב דתמורה לא תנן אלא טריפה ויוצא דופן ורבינו הוסיף בהל' י' טומטום ואנדרוגינוס. ומ"ש וכן
המקדיש מחוסר זמן וכו' עיין מ"ש בפסקא הקודמת:
הלכה יב
כל האסורין וכו'. הטעם בגמרא משום דבע"ח חשיבי ולא בטלי וכן פירש הרע"ב ז"ל.
הלכה יג
ומ"ש שהרי הוולד מצוי עמה וכו' בס' עצמות יוסף ז"ל דף ק"ו עמד בדעת רבינו היכא אמרינן עובר ירך אמו עיין עליו ובמקומו נכתוב בע"ה.
ומ"ש בספרי רבינו ואח"כ נתעברה. בדפוס מגדל עוז נמחק:
הלכה יד
המשתחוה לקמה וכו'. עיין מ"ש לקמן פ"ד הל' ז' בע"ה. ומ"ש
וכן בהמה שפטמה וכו' (נראו) [נראה] דאם לא האכילה מעולם אלא זה הו"ל גדולתה באיסור ואסירי וכ"כ התוס' שם:
הלכה כה
כל האסורין וכו'. הטעם בגמרא משום דבע"ח חשיבי ולא בטלי וכן פירש הרע"ב ז"ל. ומ"ש
שהרי הוולד מצוי עמה וכו' בס' עצמות יוסף ז"ל דף ק"ו עמד בדעת רבינו היכא אמרינן עובר ירך אמו עיין עליו ובמקומו נכתוב בע"ה. ומ"ש בספרי רבינו
ואח"כ נתעברה. בדפוס מגדל עוז נמחק: