אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות איסורי ביאה· רבי מסעוד חי רקח

פרק יא · הלכה טז

הלכה טו

אין האשה עולה מטומאתה ויוצאה מידי ערוה וכו'. הלשון מגומגם דכיון שכתב אינה עולה מטומאתה היינו יוצאה מידי ערוה (ואולם) דהן אמת שהנדה בכלל העריות היא כמ"ש רבינו ריש פ"ד מ"מ כיון שכתב לשון טומאה מה צורך ללשון ערוה ואם נאמר שכוונתו לשאר טומאות יקשה תרתי חדא דמאי אריא אשה אפילו איש נמי דכל חייבי טבילות שוין הם בדינן ועוד דאין זה ענין להלן ששם בהלכות מקואות היה לו לבאר זה ואולי דכוונתו לטומאת לידה דסמיך ליה וערוה היינו סתם נדה ובדרך צחות אפשר שבא לרמוז מה ששאלו להריב"ש ז"ל בסי' תפ"ה אם הפנויה בכרת הכרת של נדה דדילמא דקרא לא חייב אלא באשתו והשיב דלא שנא יעו"ש.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות איסורי ביאה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה