מעשה רקח על הלכות איסורי ביאה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ט · הלכה ג
כל הרואה כתם טמאה למפרע וכו'. פ' בא סימן (נדה דף נ"ג) מצינו כתמה דחמיר מראייתה לענין קדשים וקצת קשה דסוף סוף כיון דכתמים מדרבנן איך יהיו חמורין מראייה גמורה שאינה טמאה למפרע אלא דיה שעתה כמ"ש פ"ח ובדין ד' לקמן. וי"ל דרואה כתם שלא בהרגשה אינה יודעת מתי יצא מגופה וכיון שהחמירו בו חז"ל כאילו ודאי הוא מגופה כמ"ש מרן ז"ל בפרקין אמטו להכי החמירו בו לטמאה למפרע משא"כ ברואה דהשתא הוא דאתרבאי וכ"מ למהר"י קורקוס פ"ג דמטמאי משכב ומושב הביאו מרן ז"ל.