מעשה רקח על הלכות איסורי ביאה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ד · הלכה י
האשה שאמרה וכו' ודרך שחוק אמרתי וכו'. נראה שרבינו הוציא זה מלישנא דבעיית שמואל לרב בכתובות דף כ"ב אמרה טמאה אני וחזרה ואמרה טהורה אני מהו אמר ליה אף בזו אם נתנה אמתלא לדבריה נאמנת ע"כ ומדדייק לומר אף בזו משמע דאברייתא דלעיל קאי גבי אמרה אשת איש אני וחזרה ואמרה פנויה אני אם נתנה אמתלא לדבריה נאמנת וכיון שאף שמואל גופיה שיודע הברייתא נסתפק אם ה"ה גבי נדה היה לו לצדד דמי בעינן בהא נמי אמתלא או לא אלא ודאי דכוונת שמואל היא אף שנתנה אמתלא אלא שאינה אמתלא גמורה דהיינו שחוק ולזה נתחכם רב להשיב לו אף בזו כלומר דכי היכי דגבי א"א בעינן אמתלא גמורה כההיא דבני אדם שאינם מהוגנים דקתני סמוך לה אף בזו כן אבל דרך שחוק לא מהני. ולמ"ש הרב המגיד ז"ל דכל שהוחזקה אינה נאמנת אפי' ע"י אמתלא וכו' הטור ז"ל תמה על זה והרב ב"י וב"ח ז"ל תירצו ועיין תירוץ נכון בשם מהר"ם בט"ז סי' קפ"ד.